<h1>שבלי הלקט הקצר דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף קכא.</h2>
מצאתי בשם ר' אביגדור, הנודר שלא יבוא בעיר רק אם יחלה אחד מקרוביו, ואחר כך נולד לו בן וחלה מהו, דעתו של אדם אף על הנולדים או לאיו. השיב, נראה דדעתו אף על הנולדים, מדכתיב איש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימין, ודרשינן בפ' בתרא דתענית, ממנו ולא מבנינו, טעמא דכתיב ממנו דמשמע מיעוטא, מכלל דסתמא אף הבנים בכלל שבועה. ותו, מדאמרינן בפרק יש נוחלין, האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים, תטול כאחד מן הבנים הנולדים וכאחד מן הבנים הבאים לאחר מכאן, אלמא דעתו של אדם אף על הנולדים לאחר זמן, ואע"ג דאין פותחין בנולד, היינו לעקור הנדר מעיקרו ולבטלו, אבל לקיים הנדר ולהעמידו באיסורו אין חילוק בין נולדים לילודים דאתרוויהו חייל, והוא הדין אם הוציא דבר מן הכלל שבשעה שנדר כך היה דעתו על הנולד כמו על הילוד.
